חדר האוכל השני

חדר האוכל הקיבוצי היה עד לשנים האחרונות אחד מסמליה המובהקים של התנועה הקיבוצית, אמנם הוא נקרא חדר אוכל אך היה הרבה יותר מזה. בנוסף לארבעת הארוחות היומיות (בוקר, צהרים ארבע וערב) שבהן נפגשו כל חברי הקיבוץ שימש חדר האוכל כאולם למסיבות, הצגות, סרטי קולנוע, הצגות, ובו נערכו שיחות הקיבוץ בהן דנו התווכחו והחליטו את כל ההחלטות הגורליות והחשובות ביותר בדרכו של הקיבוץ וחבריו. חדר האוכל היה המקום המרכזי ביותר בחיי הקיבוץ בשנים הראשונות. עם השנים הצטמצמו תפקידיו החברתיים והתרבותיים, החברים החלו לאכול בחדריהם עד שבשנת 2003 נסגר חדר האוכל סופית.
לקיבוץ מרחביה היו שלושה חדרי אוכל לכל אחד יופי וייחוד משלו לפניכם תולדות ותמונות חדר האוכל השני …

חדר האוכל השני (1941 – 1968)

בשנת 1939 הוחלט על בניית חדר אוכל חדש לקיבוץ. חדר האוכל תוכנן ע"י קובה פינקרפלד בהשתתפות הלשכה הטכנית של הקיבוץ המאוחד.
ובשנת 1940 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה החלה הבנייה, כל חברי הקיבוץ ליוו את בניית חדר האוכל, המקום הפך לאתר טיולים משפחתי, ולמגרש המשחקים של הילדים, כל יום באו החברים לראות מה התקדם בבנייה. אליעזר רייך חבר הקיבוץ חיבר שירים היתוליים, הודבקו להם מנגינות והם הושרו בפי כל. הפיזמון מהשיר ליחזקאל שטוייר החשמלאי הפך למפורסם מכולם, ואלה מילותיו:

"יחזקאל הזדרז
זמן אל תבזבז

הפסח בא,

אל תהסס –

צריך להיכנס

די חיכינו זמן

לגמירת הבניין

עייפנו כבר מוויכוחים

איך יעלה העשן?…."

בשנת היובל 30 שנה למרחביה בפסח 1941 ניפתח חדר האוכל.
חדר האוכל, עם המרפסת והעמודים סביב, נחשב שנים רבות לחדר האוכל היפה בארץ. המטבח היה משוכלל, ובמקום הבישול על גז ופתיליות הוכנסו לשימוש הקיטור והחשמל. תחילה הייתה רווחה רבה אולם תוך זמן קצר גדלה האוכלוסיה ונעשה צפוף, בעיקר בליל הסדר שמשך אליו אורחים מכל קצוות הארץ. שולחנות החג נערכו על המרפסת, ואנשים ישבו בחוץ. בארוחות ליל ששי אכלו במשמרות, השולחנות סודרו בצורות שונות ובאחרונה שבהן הועמדו השולחנות באלכסון, וכאשר נודע הדבר לאחד החברים הוא איים בעזיבת הקיבוץ וטען כי כך עומדים השולחנות במסעדה עירונית ולא בחדר אוכל קיבוצי.

וכך לאחר 25 שנה של אכילה בחדר האוכל הזה התעורר הצורך להרחיב ולחדש … המשך יבוא בסיפורו של חדר האוכל השלישי.

מאת: צביה רייל – ארכיון קיבוץ מרחביה

Top